רש"י על יבמות צ״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות צ״ה א:ב׳
2 שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁבָּא עַל אִיסּוּר קַל — נֶאֱסָר הָאוֹסֵר, מְקוֹם שֶׁבָּא עַל אִיסּוּר חָמוּר — אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֱסָר הָאוֹסֵר.
פירוש רש"י על יבמות צ״ה א:ב׳
2 והלא דין הוא - שתאסר ולכך נאמר אותה:
3 מקום שבא על איסור קל - לקמן מוקים לה באשת איש ואמאי קרי לה איסור קל שאין האוסרה אוסרה כל ימיו שהרי היתר יש בגט:
4 נאסר האוסר - נאסר בה בעלה האוסרה לאחרים:
5 מקום שבא על איסור חמור - כגון אחות אשתו שאשתו אוסרת את אחותה כל ימיה:
6 אינו דין שנאסר האוסר - שתאסר אשתו האוסרת את אחותה לכך נאמר אותה: